מוזיקה היא אהבה, ותשוקה, ויצירה, ודרך נהדרת להביא לידי ביטוי את מי שאנחנו. במקביל כל לחן, עיבוד או תמליל הוא גם נכס – כלכלי ורוחני – ולכן חשוב להגן עליו. תחום זכויות היוצרים והתמלוגים בארץ הינו תחום מורכב, ובמיוחד בעידן הדיגיטלי שמשנה סדרי עולם. "ניהול זכויות אלה מחייב בקיאות", מדגיש עומר ענתות, מי שהיה בעברו סמנכ"ל השיווק של MMG ישראל המתמחה בניהול זכויות יוצרים של אמנים צעירים, "וחשוב להבין איך עושים את זה נכון ומה הדגשים שיש לקחת בחשבון".
אילו זכויות יש ליוצרים בתחום המוזיקה בארץ?
זכויות יוצרים בתחום המוזיקה מורכבות משני רבדים:
א. זכויות כלכליות – חוק זכויות יוצרים משנת 2007 קובע כי כל שימוש פומבי או מסחרי בשיר, לחן או תמליל מחייב תשלום תגמולים ליוצרים.
ב. זכויות מוסריות – חוק זכויות מבצעים ומשדרים משנת 1984 קובע כי מוזיקאים זכאים לקרדיט עבור השימוש ביצירותיהם, בהתאם לנסיבות השימוש. כמו כן מקנה החוק למבצעים את הזכות למנוע שימושים מסוימים בביצוע, אלא אם כן נתנו לכך הסכמה מפורשת.
זכויות אלה תקפות לפרקי זמן ארוכים מאוד: הזכות לתמלוגים על שירים (מילים / לחן) נשמרת עד שחולפות 70 שנים מיום מותו של היוצר, ואילו הזכויות על הביצועים תקפות ל-50 שנים ממועד הביצוע המקורי.
באילו מקרים חובה לשלם תמלוגים?
סעיף 11(3) בחוק זכויות יוצרים מציין כי זכויות היוצרים תקפות כשמדובר על ביצוע פומבי, כלומר השמעת יצירה בפני ציבור מסוים, בין אם באופן ישיר ובין אם דרך מכשיר. בתי המשפט, בפסיקות שונות לאורך השנים, גיבשו שני מבחנים עיקריים כדי לקבוע מהם המקרים שבהם חובה לשלם תמלוגים: מבחן הרווח ומבחן הייעוד.
מבחן הרווח בוחן את תוצאות השמעת היצירה. כך למשל בית קפה שמנגן מוזיקה בשטחו עושה זאת על-מנת למשוך לקוחות. לפיכך הוא מרוויח מכך ולכן נדרש לשלם תמלוגים. מבחן הייעוד מחייב את מי שתובע תמלוגים להוכיח כי השמעת היצירה כוונה מלכתחילה לציבור.
החוק מפרט גם מקרים שבהם לא חלה חובת תשלום התמלוגים. למשל כשההשמעה של היצירה היא למטרת מחקר, תמצית עיתונאית, לימוד עצמי או כשהשימוש הינו אגבי.
באופן טבעי ישנו מקום לפרשנות, ולכן מומלץ להיעזר במומחים בתחום כדי להגן באופן מיטבי על הזכויות השונות.
זכויות יוצרים – גם בשירים שמועלים ליוטיוב!
יוטיוב היא מקום מעולה למוזיקאים צעירים בתחילת הדרך שמבקשים חשיפה לתכנים שהם יוצרים. כל העלאה של תוכן כלשהו לאתר הפופולרי מהווה הסכמה לתקנון שלו, אבל גם כך עדיין נשמרות זכויות היוצרים בהתאם לחוק זכויות יוצרים. באופן דומה פרסום יצירות מוזיקליות באתר אישי, בבלוג, ברשת חברתית או בכל מקום אחר לא מהווה היתר לשימוש בהן, בוודאי שלא מבלי לבקש רשות מפורשת מהיוצרים והמבצעים.
לדוגמה, מה קורה אם מוזיקאי עצמאי העלה סרטון שבו הוא מנגן שיר שכתב והלחין, ופתאום לאחר שנה הוא מגלה שהלחן שלו מלווה פרסומת? במקרה כזה הוא רשאי לתבוע את מי שלקח את הלחן שלו ללא רשותו גם על הפרת הזכויות הכלכליות וגם על הפרת הזכויות המוסריות.
מקור: https://unsplash.com/photos/8LfE0Lywyak
כיתוב תמונות: זכויות יוצרים תקפים גם ל"יוטיוב"
בהקשר זה כדאי לדעת שבתי משפט יכולים לפסוק פיצויים גם ללא הוכחת נזק מצד התובע – בסכום של עד 100,000 ש"ח (!). כשהפרת זכויות היוצרים גורמת לנזק, והמוזיקאי מצליח להוכיח זאת (מן הסתם בעזרת חברה שזו המומחיות שלה), הפיצוי עשוי להיות גבוה אף יותר.
י', הוא מוזיקאי צעיר שאת אלבום הבכורה שלו הוא בחר לפרסם דרך יוטיוב, כחודשיים לאחר השקת האלבום, הוא נדהם לגלות שלחן מקורי שלו הועתק לערוץ יוטיוב של מוזיקאי מתחרה, "הייתי המום, וכאן בעצם ניסיתי להבין מה הן הזכויות שלו, פניתי לעו"ד, וכעת העניין נמצא בהליך משפטי". י' מעיד שטרם המקרה הוא מעולם לא שם דגש על עולם הניהול של זכויות יוצרים, "רציתי להתעסק במוזיקה, לא בניהול ולא במשפטים".
גם ד', יוצרת אלקטרונית מוערכת, גילתה שקטע מקורי שיצרה העותק לקמפיין פייסבוק של חברה מסחרית בחו"ל, היא מצידה פנתה בדיעבד לאחת החברות המוכרות בתחום של ניהול זכויות היוצרים, "האם יכולתי לחסוך זמן וכסף במידה והייתי דואגת לייצוג קודם? בפירוש כן", מעידה ד'.
למה כדאי להתנהל עם חברה לניהול זכויות יוצרים?
אמנם חוק זכויות מבצעים ומשדרים וחוק זכויות יוצרים מגן על זכויותיהם של מוזיקאים, כולל אלה העצמאים, וכאמור גם האינטרנט הוא לא שטח הפקר שניתן להתעלם בו מהחוקים הנ"ל – אבל ללא עזרת אנשי מקצוע שזהו תחום המומחיות שלהם ישנו קושי ממשי להגן על הזכויות יקרות הערך (יקרות גם כלכלית וגם רגשית!).
"ראיתי יותר מידי מקרים של מוזיקאים, חלקם מאד מוכשרים, שהשקיעו ביצירה מוזיקלית זמן ומשאבים", מציין ענתות, "ואז פשוט נשברים לראות אדם אחר שפשוט גזל מהם את קניינם הרוחני, קוצר את הפירות על חשבונם, סיוע מקצועי ותמיכה, דווקא בעולמות האמנות הרוח הם נחוצים מאד ולא בכדי".
הסיבה העיקרית לצורך בסיוע מקצועי הוא הקושי לאתר הפרות זכויות יוצרים והמורכבות שבאכיפת החוק. בהתאם פועלים בארץ מספר גופים שמסייעים למוזיקאים. חברי אקו"ם מקבלים תמלוגים על לחנים ותמלילים דרך גוף זה, ארגון אשכולות מסייע למבצעים שחברים בו וכשמדובר על זכויות של יצירות מוזיקליות שהוקלטו והועלו על גבי דיסק או קלטת ישנם שני גופים רלוונטיים – הפדרציה לתקליטים שמטפלת בחברות הגדולות (NMC, הד ארצי, הליקון) ומייצגת גם חברות בינ"ל כגון סוני ויוניברסל, והפי"ל שמסדירה את השימוש בהקלטות של מפיקים עצמאים.
